ב-12 השעות שחלפו מאז פרסמה מירב ארלוזורוב את הטור שלה בעיתון The Marker, לא מעט אנשים פנו אליי על מנת לשמוע את דעתי על הטור.

ובכן, התשובה שלי היא “כן, אבל…”.
מדוע “כן”?
מי ששמע אותי מדבר אי פעם על ביטוח סיעודי יודע שהדבר הראשון שאני אומר הוא “עוד לפני שאני מדבר אתכם על ביטוח סיעודי אתם הולכים ומצטרפים לביטוח הסיעודי של קופת החולים. הביטוח אומנם לא מושלם אולם יחסית לכיסויים שהוא נותן ולעלות שלו, הביטוח הכרחי”. כלומר, אני מסכים עם כותבת הטור שיש לרכוש את הכיסוי של קופות החולים.
אם כך, מדוע “אבל…”?
מה שכותבת הטור השאירה באותיות הקטנות זה את החסרונות של הביטוח הסיעודי של קופות החולים. אלו חסרונות קריטיים לדעתי ולכן חובה להשלים את הביטוח של קופות החולים בביטוח פרטי.
שניים מהחסרונות הבולטים של הכיסוי של הקופות הינם–
- הפיצוי הינו 5500 ש”ח לחודש למקרה שהחולה הסיעודי נשאר בבית (סטטיסטית זה מה שקורה). לעומת זאת, עלות אחזקת חולה סיעודי בבית כבר חצתה את קו 10,000 השקלים. מאיפה בדיוק משפחות שאינן באלפיון העליון יכולות להביא את ההפרש?
- הפיצוי מהקופות הוא רק ל-60 חודשים. לעומת זאת, תוחלת החיים עולה, כולל זו של החולים הסיעודיים ומשפחות יכולות למצוא את עצמן בלי כיסוי לאחר 5 שנים. יתירה מזאת, אם המקרה הסיעודי מתרחש בגיל צעיר, תוחלת החיים יכולה להיות גם עשרות שנים.
אז מה השורה התחתונה?
כן, כדאי לרוץ ולרכוש את הכיסוי הסיעודי של קופת החולים. יחד עם זאת, טועה מי שחושב שהוא יכול להסתפק בכיסוי זה.
ולסיום, תוספת קצרה למיטיבי לכת –
יש עוד שני דברים שחשוב מאוד לדעת על ביטוחי הקופה והביטוחים הפרטיים-
- ההסכם עם הקופות הינו הסכם קולקטיבי, כלומר הוא חשוף לשינויים. ייתכן בהחלט מצב בו אתם יודעים שאתם מכוסים על סכום של 5500 ש”ח ובעוד X שנים יגידו לכם שההסכם השתנה ומעכשיו הכיסוי הינו רק 4500 ש”ח. למה? ככה. זה טיבו של הסכם קולקטיבי.
- הביטוחים הפרטיים צוברים ערכי סילוק. כלומר, גם אם בשלב מסוים תבטלו את הפוליסה, יהיה לכם כיסוי ביטוחי למקרה סיעודי.
שלכם,
עדי